תיאור

קשה לי עם המילה תיקון.

כשמדובר על האוטו שלי שמתחמם או על הכיור שנסתם זה נפלא. אוהב לתקן, אוהב להסתכל ולהתרגש מאנשים שיכולים לתקן כל דבר. אבל כשמדובר בנפש האדם, אולי בגלל שב – 30 השנים הראשונות לחיי עסקתי בעיקר בלתקן את עצמי (ללא הצלחה כמובן), קשה לי המלה תיקון.

כי כשעוסקים בדברים מורכבים כמו יחסים בין בני אדם (וזה לא ממש משנה אם זה יחסים בין אדם לעצמו, בין ילד להוריו, בין שני בני זוג, בין שתי קהילות או שני עמים) תיקון הוא אשלייה כואבת.

תיקון מתמקד במה שקורה על פני השטח. בתחושה (אני לא נהנה בעבודה שלי) בהתנהגות (הילד שלי תוקפני) בבחירה (בן הזוג לא מכיל אותי) במצב (יש איום צבאי) ובדרכים לתקן אותם. אבל בשונה מתיקון האוטו שלי, שהחלפת הראדיאטור דווקא יכולה להפסיק סופית את ההתחממות שלו, בכל מה שקשור ליחסים בין בני אדם זה לא עובד.

מתישהו כשהכאב מתמשך, כשהפוגענות מתעצמת, אחרי שנעשו כבר לא מעט נסיונות מוצלחים פחות או יותר לתקן, אחרי שעוברים חודשים או שנים או דורות, אנחנו מגלים שהמשאבים שאותם כילינו והתקוות שבהם נאחזנו ("אם רק נעשה את זה או נפסיק את זה הכל יסתדר") השאירו אותנו באותו מקום.

בין תיקון לריפוי
כי התיקון במקרה הטוב יכול להיות צעד ראשון בדרך לריפוי ובמקרים רבים אחרים, עצם העיסוק באשליית התיקון רק מסיחה את הדעת ממה שמתחולל בתוכנו, מתחת לפני השטח, מהאמת הפנימית שאמנם היא כואבת ומורכבת יותר ממה שרואים על פני השטח, אבל היא גם מקור הריפוי.

הבסיס בכל תהליך בגישת הורות כמעשה ניסיםהוא המעבר המהיר והאוהב מהמעגליות השטחית של התיקון אל התנועה העמוקה הבריאה והחד כיוונית של הריפוי.

המפגש ללא עלות אך יש צורך להרשם. להרשמה