איך האובדן של ילדותנו מעצב את חיינו הבוגרים?
איך נקשיב לילדינו כך שלא יוותרו גם הם?
נולדנו עם הידיעה שאנחנו ראויים. ראויים לקבל בדיוק את סוג האהבה שאותו אנחנו מבקשים.
כל תחום בחיינו שבו אנחנו חווים צמצום ומאבק תמידי הוא תחום שבו ויתרנו על היותנו ראויים. בזכות הויתור שרדנו, בזכות הויתור גם יכולנו להמשיך לספר לעצמנו שאנחנו אהובים בבית הזה עם ההורים האלה. בזכות הויתור יכולנו לאמץ אמונות מפעילות שאיפשרו לנו לכאוב פחות ולשגשג יותר. בזכות הויתור אנחנו חיים עד היום – בתחומים מסויימים – במאבק או בויתור על מזונות היסוד שנחוצים לנו לחיים בריאים.
כשאנו מסתכלים על מסע חיינו דרך 5 הקולות נושרות אשליות חוסמות ומתגלה נתיב שבו אפשר לצעוד כדי להשיב לעצמנו כמבוגרים את מה שויתרנו עליו בילדותינו.
המפגש הקרוב מתקיים ביום ב’ 13/2/23, בשעה 20:00-21:30 שעון ישראל.
המפגשים ללא עלות אך יש צורך להרשם. להרשמה
סיפור לדוגמא:
דמיינו ילדה (נקרא לה שירה) שנולדה עם ידיעה שהיא ראויה לחופש ביטוי. בעיניה הנוצצות וקולה החזק והצלול התרוצצה כתינוקת, שרה, צעקה ובכתה בקולי קולות, וכל מה שדמיינה סיפרה וכל מה שהרגישה הציף את הבית כולו. בהתחלה כשהרגישה שחופש הביטוי שלה “לא בא כל כך טוב” לאימא שלה, העדינה והתרבותית, חשבה שזה בלבול והמשיכה להיות היא, מאסטר של ביטוי חופשי עם גוון קל של מחאה והקצנה, אבל כשאימא המשיכה בשלה, להתרחק, להעביר ביקורת, הילדה שעדיין האמינה שאימא אוהבת אותה ללא תנאי עברה למחאה גלויה. בהתקפי זעם, בפגיעות, בויכוחים אינסופיים, בכאבי גרון…
זה לא עזר. אימא נשארה ביקורתית ומרוחקת ומעודנת כל כך. כדי לשרוד הילדה נאלצה להאשים את עצמה. למצוא את הפגם בה שבגללו אימא פשוט לא יכולה לאהוב יצור רעשני, ספונטני כמוהה. כדי לשרוד היא ויתרה על האמת שלה – שהיא ילדה שראוייה לחופש ביטוי ואימצה אמת חדשה. אמת משחררת. אמת שבזכותה יכלה לספר סיפור חדש. כואב אבל משחרר ” אם רק הייתי פחות בוטה ורועשת אמא היתה אוהבת אותי אבל “אני יותר מדי” כדי לשרוד גם אימצה אמונה מפעילה חוסמת שתומכת בויתור ” כשאני נחשפת פוגעים בי” וכדי לשכלל את הויתור גם אימצה אמונה חוסמת מאד פופולרית במשפחתה ובסביבתה ” סייג לחכמה שתיקה” וכך יכולה היתה לצאת אל חייה הבוגרים מצוייד בכלים מחשבתיים שמשכיחים ממנה את הילדה הראוייה התמימה שהיתה פעם, זו שבגללה סבלה כל כך מול אימה. וכך התחילו להיווצר החיים שבהם יש לה אופי (“היא עצורה ושקטה אבל פרפקציוניסטית”) יש לה מערכו יחסים שבהם באופן פלאי היא תמיד מוותרת על הביטוי שלה, על האמת שלה או שנאבקת כל הזמן כדי להישמע. מתוך הויתור גם בחרה לה קריירה אקדמאית שמחייבת תמיד לשים בצד את הספונטניות לטובת התנסחות מנומקת ומנותקת מרגשות. ורק כשהילד הראשון שלה הביא חבר הביתה בגיל 5 והיא מצאה את עצמה רוטנת וכועסת עליו כי פרצי הצחוק והאושר שלו ושל החבר גורמים לה לרצות לחנוק אותו, רק כשמצאה את עצמה מתגייסת כדי להשתיק את היצור המופלא שהיא כל כך אוהבת את הספונטניות והאוטנטיות של כל הביטויים שלו, רק אז התחילה לחשוב שאולי האופי הזה והבחירות האלה והחיים שלה בכלל – בכל הנוגע לחופש ביטוי – הם לא באמת שלה.
את קונספט 5 הקולות שבו יתנסו כל המשתתפים בהרצאה חינמית זו שי אור חשף עד היום רק בפני תרפיסטים בגישת הורות כמעשה ניסים. החיבור בין קונספט 5 הקולות לבין 7 בקשות העומק הוא מהותי לשפת הריפוי של הורות כמעשה ניסים
מדובר בתהליך עצמתי ומרגש שהשימוש בו מאפשר גם לגלות מה באמת מנהל את חיינו, גם את מקור הויתור שלנו בילדותינו וגם מספק כלים להקשבה עמוקה עם ילדינו.
המפגש יהיה שילוב של הרצאה עם התנסות אישית בכתיבה ושיתופים של המשתתפים.
המפגש הקרוב מתקיים ביום ב’ 13/2/23, בשעה 20:00-21:30 שעון ישראל.
המפגשים ללא עלות אך יש צורך להרשם. להרשמה
מוזמנות ומוזמנים להצטרף ל”מהפכה השקטה” של הורות כמעשה ניסים, ולקבל מדי פעם במייל תכנים מעניינים והצעות מסקרנות
