התחתנו ב1.9.1991 בזמן שחוץ מלהתלהב מהתאריך היפה הזה ה-1 בספטמבר לא אמר לנו כלום. היום הראשון של “שנת הלימודים” לא היה חלק מהעולם שלנו בזמן ההוא.

ומאז ועד היום נולדו ילדות והחיים קירבו והרחיקו וקירבו מחדש אינסוף פעמים. אבל אף פעם לא “התרגלנו”. אף פעם לא הסכמנו להתייבש ולהעלם בתוך סבך התיפקוד. כי ריחוק לאורך זמן כל כך צורב ומכאיב שהפכנו עולמות בכל פעם מחדש כדי לרפא אותו.

וכל זה בתוך עולמנו הפרטי.

בינינו לבין עצמנו.

בינינו לבין הילדות שלנו.

בתוך ביתנו.

ואז הקמנו את “בדיוק”. תכלס, אפשר להגיד שההוצאה לאור “בדיוק” נוצרה למען האהבה. ותכלס אם נדייק ממש, היא נוצרה כדי לפנות מקום לאהבה בלב המהומה של חיי היומיום שלנו.

מילים גדולות?

טוב היו לנו כוונות גדולות…

אנחנו מעיזים לתת מקום למשהו מאד רעיד שהוא גדילה בתוך קשרים, בהורות, במשפחה, בזוגיות בתוך כאבים וקשיים. מגדלור שמאותת על קירבה, שכשהיא מתקיימת – האויר צלול והצבעים בוהקים ביופיים, וכשהיא איננה – הצבעים דוהים והטעמים תפלים. כי מבחינתנו החופש הגדול הוא בבחירה ובהתמסרות. בלי לעגל פינות. בלי לזייף. בלי להעמיד פנים. בלי להסתיר. בלי ציניות.

בחירה חדשה – בכל בוקר מחדש להאמין בתמימות – בחופש הגדול שקירבה מאפשרת.

כי כל אחד הוא אור גדול!

תודה.