הורות כמעשה ניסים (2013)

הספר הורות כמעשה ניסים מציג אפשרות חדשה ופשוטה להפוך את המשפחה לבית. הספר נולד ב”עבודת שטח” הורית לאורך כ-18 שנה וגם של אלפי פגישות אישיות, קורסים וסדנאות, שבהם פיתח שי אור שפה חדשה, שפה נשכחת, שכל כך פשוט ללמוד כי היא נובעת מתוכנו, מהילדים החופשיים שהיינו.

שפה שבה כל קושי בבית הוא הזדמנות מרגשת להתקרב לילדינו. הזדמנות לחזק חוט של אהבה ואמון שמחבר בינינו, שנותן גם להורים וגם לילדים את תחושת הבית שבלעדיה קשה, ממש קשה, לנשום. הספר מציג גישה שונה מהמקובל למהות הקשר שבין ילדים להוריהם. אם נתקלת בה, אולי התרשמת שהיא עשויה לגרום לרבים מהמבוגרים בעולמנו את התחושה שהקרקע המחשבתית הבטוחה, שעליה בנו את חייהם וגם את יחסם למשפחה ולבית, נשמטת מתחת לרגליהם. 

ביסוד הגישה ניצב רעיון שיש הרואים בו מהפכני, לפיו אנחנו יכולים לתת לילדינו את מה שרבים מאיתנו לא קיבלו מהוריהם: לתת להם את הידיעה שהם ראויים לקבל בדיוק את סוג האהבה שאותו הם מבקשים”.

בגישת הורות כמעשה ניסים, כדי לדעת מה בדיוק סוג האהבה שילדינו מבקשים צריך להקשיב להם בצורה מאוד מסוימת: צריך להקשיב לעומק.  להקשיב זה לא דווקא למלים שלו (” לא רוצה הביתה”) ולא בהכרח לצרכים הגלויים שלו (” רוצה רק את אמא” או “רוצה הביתה” ) כי אם לרגשות, לתחושות  ולבקשות העומק. למה שמתחולל בנפשו.

הספר “הורות כמעשה ניסים” מציג נקודת מבט חדשה על חיים עם ילדים, שנועדה להורים שרוצים להתרגש מההורות שלהם. הורים שמוכנים לשאול שאלות קשות על עקרונות היסוד של הוריהם ושל התרבות שבה גדלנו כולנו. אנשים שמסכימים להקים בית לילדיהם על יסודות חדשים לגמרי. הכלה מוחלטת , כנות, קירבה ואמון מוחלט. בלי איומים , בלי “להקנות גבולות”, בלי עונשים , בלי להתייחס לאנשים שכל כך יקרים לנו, כאל יצורים שצריך לעצב אותם וללמד אותם מה טוב להם, מתוך הנחה שאין להם יכולת ללמוד או לדעת זאת בעצמם ו"על עצמם".